כיצד להשיג צבע חום-זהוב מושלם (מבלי שהלחם יתייבש)
האם תהיתם מדוע לחם מסוים יש לו קרום זהוב ויפהפה, בעוד שהחלק הפנימי שלו נשאר רך ופוך? הסיבה נעוצה בתגובת מאייר.
הבעיה היא שהאוויר הרגיל שמשמש לאפייה פועל לאט מדי. עד שהאוויר מצליח לצבוע את הקרום בצבע חום, הוא כבר שואב את כל הלחות מהחלק הפנימי של הלחם. כך נוצר לחם קראקרי במקום לחם אמיתי.
לכן אנו משתמשים בתנורי חימום מסוג סטיילסטיל, בשילוב עם גלי אינפרא-אדום. זו הדרך להעניק לפני הלחם חום אינטנסיבי בתוך שניות בודדות.
הטריק של “הפעלה מיידית, כיבוי מיידי”
ניתן לחשוב על זה כך: האוויר מבצע את עבודת האפייה, אך גלי האינפרא-אדום אחראים על השלמת התהליך.
הקסם נעוץ בזמן התגובה של המכשירים. אנו משתמשים במכשירים שמגיבים בתוך שניות. למה? מכיוון שברגע שהחיישן מגיע לטמפרטורה הנכונה, יש צורך לכבות את המכשיר מיד.
אם המכשיר שלכם גדול מדי – כלומר, אם יש לו יותר מדי “מסה תרמית” – הוא ימשיך לשלוח חום ללחם גם לאחר שהחשמל נכבה. זו הסיבה שנוצרים קצוות שרופים בלחם.
הפרטים הטכניים של ההגדרות
אנו משתמשים בתאים עשויי סטיילסטיל כדי לאחסן את כל הרכיבים. זה לא רק לצורך המראה – הפלדה מחזירה את האנרגיה החומה חזרה אל הלחם, כך שלא מתבזבז חום דרך קירות התנור.
שימוש בנורות אינפרא-אדום בעלות עוצמה גבוהה זה דבר נהדר, מכיוון שהן חוסכות מקום. אך יש חיסרון: נורות אלו יוצרות לחץ רב על החוטים החשמליים ועל המכשירים האחרים. אם לא תגדירו נכון את המערכת החשמלית, המפסקים יפסיקו לעבוד או שהרלה שלכם יישחק מהר מדי.
כיצד להשיג את הצבע הנכון
להשיג את הצבע הנכון זו אמנות בפני עצמה. אפילו שינוי של כמה סנטימטרים במיקום הנורה יכול לשנות את כמות האנרגיה שפוגעת בבצק.
כדי לשמור על עקביות, אנו ממליצים להשתמש במנהלי PID. הם משנים את עוצמת האנרגיה שנשלחת ללחם, כך שהפני השטח שלו יהיו חומים במהירות, והלחם ישמור על הלחות שלו ועל הצבע היפה שלו.
טיפ אחרון: שימו לב למאווררים של התנור. אם הם פועלים בעוצמה גבוהה מדי, הם יסירו את החום מהפני השטח של הלחם. כך הלחם יהיה חיוור ולא מושלם.